דפנה שלום, המבדיל
פאטמה אבו־רומי, הצמה של אמי
דפנה שלום, תפילת ערבית
איציק בדש, זאלה
יעל סרלין, קדיש
חנאן אבו־חוסיין, חופש רגעי
דוריס חכים, אָווה אללה
שולה קשת, בנות צלפחד
חנאן אבו־חוסיין, "ג'סדי מלקי וליסא מלק אחד" [=הגוף שלי ולא שייך לאף אחד]
שולה קשת, חוה לילית / הגר קטורה
נחמה גולן, ספר נשים
רות שרייבר, ללא כותרת (הצד הנשי של אלוהים)
יארא קאסם מחאג'נה, מילה
ראידה אדון, לידה מחדש
יעל סרלין, קרטוגרפיה של סימנים אבודים
רות שרייבר, מתקדמים סוף סוף: כוננית הספרים שלי
ראידה אדון, זיכרון הגוף
אמירה זיאן, ג'מילה
נחמה גולן, שתלכי בדרכים טובות
פאטמה אבו־רומי, מטפחת הכלה
אנדי ארנוביץ, מעיל העגונה
איציק בדש, דיוואני
אמירה זיאן, לגעת בעננים
אנדי ארנוביץ, 504 שנים מאוחר יותר
דוריס חכים, ורוניקה
יארא קאסם מחאג'נה, מתוך הסדרה 'חדרים'
דפנה שלום, המבדיל
פאטמה אבו־רומי, הצמה של אמי
יעל סרלין, קדיש
פאטמה אבו־רומי, מטפחת הכלה
דפנה שלום, תפילת ערבית
חנאן אבו־חוסיין, חופש רגעי
נחמה גולן, שתלכי בדרכים טובות
רות שרייבר, ללא כותרת (הצד הנשי של אלוהים)
שולה קשת, חוה לילית / הגר קטורה
נחמה גולן, ספר נשים
אנדי ארנוביץ, 504 שנים מאוחר יותר
שולה קשת, בנות צלפחד
דוריס חכים, ורוניקה
דוריס חכים, אָווה אללה
איציק בדש, זאלה
חנאן אבו־חוסיין, "ג'סדי מלקי וליסא מלק אחד" [=הגוף שלי ולא שייך לאף אחד]
ראידה אדון, לידה מחדש
יארא קאסם מחאג'נה, מילה
רות שרייבר, מתקדמים סוף סוף: כוננית הספרים שלי
ראידה אדון, זיכרון הגוף
אנדי ארנוביץ, מעיל העגונה
אמירה זיאן, ג'מילה
איציק בדש, דיוואני
יארא קאסם מחאג'נה, מתוך הסדרה 'חדרים'
יעל סרלין, קרטוגרפיה של סימנים אבודים
אמירה זיאן, לגעת בעננים
'גוף הטקסט' – אוצרות: ד"ר דוד שפרבר ונורית יעקבס־ינון
פתיחה: 31.01.2021
התיאולוגית מרי דיילי טענה ש"אם אלוהים הוא זכר, אז הגבר הוא אלוהים" וכן, ש"הגבר הוא אלוהים ביחס לאישה". מכאן נובעת הטענה ש"מה שהאל הוא לגבר, הגבר הוא לאישה". גברים מכסים את ראשם אל מול האל במעשה של כבוד וענווה ואילו נשים מתכסות מול גברים כאקט של הסתרת מיניותן ושמירה על צניעותן. האמניות המציגות בתערוכה – מוסלמיות, יהודיות, נוצריות ודרוזית – מייצרות פעולות של התנגדות והיפוכים מורכבים החותרים תחת הייררכיות אלו. הן מבקרות את התרבויות והמסורות שבתוכן הן חיות ובד בבד מנכסות אותן אליהן מחדש בתנאים שלהן. עשייתן משמשת סדנה לבחינה חוזרת ונשנית של המסורת והתרבות, תוך חתירה תחת הבניותיהן הממשטרות וניסיון לעצב אותן מחדש.
כמה מהאמניות המציגות בתערוכה מכוונות את יצירתן אל החברה ומייצרות ביקורת חשופה וישירה כנגד תכתיבים, הלכות ומנהגים דכאניים. אחרות עוסקות בתיאולוגיה ומבקשות להאיר צדדים נשיים בייצוגי האלוהות; לנכס ולקרוא מחדש פולחני נשים עתיקים ולתת קול ונראות לדמויות נשים שקיבלו במסורות הפטריארכליות מקום שלילי או שולי. חלקן מאגדות ביצירתן את ה'חברתי' עם ה'תיאולוגי', לא פעם באמצעות שילוב בין טקסטים מקודשים להנכחה של הגוף הנשי. באופן זה הן מציבות את הגוף כמקור של ידע וזיכרון, המחבר בין חוויה פרטית להוויית קיום בתוך קהילה.
התערוכה 'גוף הטקסט' מבקשת להאיר היבטים משותפים לאמניות פמיניסטיות היוצרות במרחבים תרבותיים ודתיים שונים. אף שהן פועלות מתוך תרבויות ודתות שונות, הן מצטיירות לעתים כקרובות זו לזו, יותר מאשר נשים וגברים בני אותה דת או תרבות. קולן ופניהן של האמניות המשתתפות בתערוכה מונכחים בסרטי ה'וידיאו טקסט', דרכם אנו מבקשים לחשוף מנעדים נוספים של פרשנויות לאמנות שלהן, ולחדד את נקודות הדמיון כמו גם את השוני בין העבודות, בין היוצרות ובין העולמות השונים שבתוכם הן פועלות.
'גוף הטקסט' בכנס הבינלאומי ע״ש טייגר: 'פמיניזם בדתות האברהמיות'
התערוכה המקוונת 'גוף הטקסט', באוצרותם של נורית יעקבס־ינון וד״ר דוד שפרבר מוצגת במסגרת הכנס הבינלאומי ע״ש טייגר: 'פמיניזם בדתות האברהמיות', מרכז רקמן, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, בשיתוף עם התכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר אילן והמכון לחקר היחסים בין יהודים נוצרים מוסלמים, האוניברסיטה הפתוחה.